ביקור בוונציה ביום חורפי בהיר, לאחר שהמוני חוגגי הקרנבל השמחים עברו, זו חוויה ייחודית אך בהחלט ניתנת להשגה! החניתי את המכונית שלי בפיאצלה רומא (Piazzale Roma), לאחר פחות משעתיים נסיעה מגוסטלה, וחשבתי האם ללכת לקרן פינולט (Pinault Foundation) - שעדיין לא ראיתי - או לנסות לעקוב אחר מסלול בלתי נראה לרוב, אבל מקסים, ששמעתי עליו כבר זמן מה: זה של גני הירק הנסתרים של ונציה ... ביום שמשי, קיבלתי החלטה בקלות! פניתי לקמפו סנטה מרגריטה (Campo Santa Margherita) הגדול, עם שוק הפירות, הירקות והדגים שלו, שבו שחפים ענקיים מנסים לחטוף שקיות קניות מלקוחות לא זהירים ולהפחיד אותם בקריאות הצורמניות שלהם. חציתי את הגשר המוביל לקמפו סן ברנבה (Campo San Barnaba) והגעתי לסירה העוגנת שם מדי יום על מנת למכור פירות וירקות: חגיגה של צבעים! מייד הבחינתי בלבבות ארטישוק, האופייניים כל כך למטבח הוונציאני, צפים בקערה גדולה של מים. לאחר מספר צעדים הגעתי מגיעה לזטרה (Zattere), שם המתנתי לסירה שתעביר אותי את תעלת ג'יודקה (Giudecca Canal) אל זיטלה (Zitelle) (מילולית “spinsters”), מתחם דתי שחייב את שמו למוסד צדקה סמוך המסייע לצעירות עניות.
כשאני מציץ פה ושם בתוך הארמונות והבתים הוונציאניים, אני יכול לראות גנים בכל מקום, אבל בג'יודקה עדיין אפשר למצוא גני ירק קטנים ליד הבתים. כאן גם תוכלו לראות "גן ירק משותף" בשטח של כ- 500 מ"ר הפתוחה לתושבים ולתיירים כאחד. זה לא יוצא דופן: עיריית ונציה אישרה הקמת 38 גנים עירוניים לגמלאים גם בדורסודורו (Dorsoduro), מחוז הכולל את כל האזור הדרומי של העיר. גני ירק עירוניים אחרים נמצאים באתר הנופש לידו - ונציה שבחוף. גינת הירק הנפוצה בג'יודקה היא "סינרגית", האדמה אינה חרושה ואינה מדושנת והיבולים מרוכזים בערוגות המוגבהות מהאדמה ומגוון צמחים ופרחים המשלימים זה את זה גדלים בה. אני משוטט לאורך ערוגות הפרחים ה"מכוסות" בקש ובחומר צמחי אחר, דואג לא לדרוך על אדמה מעובדת. מורשת שמקורה במסורת מימי הביניים של הורטוס קונלוסוס (hortus conclusus - גן ירק סגור), בוונציה ניתן למצוא בוסתנים וגני ירק מטומיכלים בתוך הכנסיות שלה. כך, במנזר סנט אלנה (Sant’ Elena’s), הנזירים מגדלים צמחים אקזוטיים, לצד רימונים, ענבים ועצי זית; ב- Il Redentore's (כנסייתו של הגואל הקדוש ביותר) נזירים השייכים למסדר קפוצ'יני מגדלים עצי פרי, עצי זית וגפנים לצד ירקות ועשבי תיבול; ב- San Francesco della Vigna's, במחוז קסטלו, נזירי המסדר, המסוגרים וחיים בבידוד, מטמיכלים את הגפן. גם באיי הלגונה ניתן למצוא גני ירק. ב- San Lazzaro degli Armeni, למשל, או באי סן מישל. הגנים המכונים "גני המלח" זכו גם הם לפרסום. שמם נובע משיעור המלח הגבוה באדמה, במיוחד באיים Vignole ו- Sant Erasmo הנמצאים בצפון-מזרח הלגונה. התוצרת המפורסמת ביותר שלהם היא ה"ארטישוק הסגול", הנמכר בדוכנים הנפלאים של שוק ריאלטו (Rialto Market). לפני שעזבתי את ג'יודקה, לא יכולתי לעמוד בפיתוי ללגום  spritz - קוקטייל מפורסם בוונציה - בגינת הגג של מולינו סטאקי (Molino Stucky), כיום מלון הילטון ובעבר טחנה. ממרפסת הגג ניתן ליהנות מנוף עוצר נשימה של ונציה והלגונה!