אחד הזיכרונות הכי טובים שיש לי מהתקופה בה גרתי בפארמה, הוא פסטיבל טורטלי בתאריך 23 ביוני, ערב סנט ג'ון, שנחשב באופן מסורתי כליל המכשפות. לפני שאמשיך, מוטב שאסביר שטורטלי הוא השם שניתן לרביולי בעמק המזון... בדומה לחגיגות רבות אחרות של נוצרים, ערב סנט ג'ון חופף לחגיגה פגאנית: ערב אמצע הקיץ, היפוך הקיץ, ניצחון האור על החושך והניצחון הסמלי של הטוב על הרע. זהו גם זמן הקציר ושריפת שלף עשבים בשדות.
פעם האמינו שבלילה הזה נהגו מכשפות לעוף על פני השדות על גבי המטאטא שלהן, לחפש נשמות והן סיימו את השבת שלהן בריקוד פראי מתחת לעץ אגוז. על מנת למנוע מהמכשפות להיכנס לבתים שלהם אנשים שמו שום או צרורות של עשבי תיבול וצמחים ארומטיים בחזית הדלתות והחלונות שלהם. הם האמינו שלעשבי תיבול ולצמחים הללו יש "כוח קסום". בנוסף הם האמינו שכל הצמחים והפירות הגיעו לשיא הארומטי ולשיא פוטנציאל הריפוי וההזנה שלהם באותו לילה. אגוזי המלך המשמשים להכנת הליקר המפורסם בשם נוצ'ינו עדיין נקטפים באותו לילה עד היום. בהקשר זה רק מעט השתנה מאז התקופה שבה אכלסו הקלטים את האדמות הללו, בסביבות המאה הרביעית לפני הספירה, והכוהנים שלהם, הדרואידים, נהגו לאסוף עשבי תיבול בליל אמצע הקיץ ולחגוג במדורות ענק שנועדו להרחיק רוחות רעות.
בפארמה ובמחוז העיר עדיין ניתן להרגיש בחגיגה החשובה הזו, אולי משום שהיא חוגגת את סופו של חורף שהוא בדרך כלל ארוך וקר ולאחריו מגיע פעמים רבות אביב גשום. בערב סנט ג'ון יש שפע של פסטיבלים וירידים בכל מקום, בהם מגישים אגוזים וטורטלי. סוג זה של טורטלי, עשוי ממילוי של תרד, מנגולד וריקוטה, נקרא טורטלי ד'ארבטה tortelli d’erbetta. אפילו המסעדות במרכז העיר העתיקה מוציאות את השולחנות החוצה משום שפסטיבל הקיץ הזה הוא חגיגה בחיק הטבע ומאמינים שמי שנספג בטל יהפוך במהרה למזל באהבה. לא במקרה ערב סנט ג'ון ידוע גם בשם Rozäda äd san Z'van, כלומר הטל של סנט ג'ון!
