מי שהתמזל מזלו לבקר בפירנצה לא יכול שלא להבין את הייחודיות שלה. פירנצה היא בלתי ניתנת לחיקוי: הרחובות שלה, הארכיטקטורה שלה, יצירות האמנות שלה ומעל לכל ההיסטוריה המדהימה שלה הופכים אותה להתגלמות עיר האמנות באיטליה. אלה שגרו שם יספרו לכם על אישיותם העוצמתית של תושביה ועל הגאווה שלהם על כך שנולדו בעיר הזו.
כל זמן בשנה מתאים לביקור בפירנצה, אבל אנחנו הולכים להציע תאריך מסוים ובלתי צפוי: יום השנה החדשה. אבל, יום השנה החדשה של פירנצה! כמובן שפירנצה חוגגת את ערב השנה החדשה ב-31 בדצמבר, וכך גם שאר איטליה, אבל יום השנה החדשה המסורתי בפירנצה הוא ב- 25 במרץ.
למעשה, מימי הביניים ועד 1749 - כאשר האימצו את לוח השנה הגרגוריאני - העיר פירנצה חגגה את השנה החדשה ביום שבו המלאך גבריאל בישר את הבשורה שלו למרים הבתולה, בדיוק תשעה חודשים לפני הולדת ישו. זוהי מסורת ארוכת שנים שיש לה רק מעט מן המשותף עם חגיגות השנה החדשה בעת המודרנית.
משום כך, מוטב שתשכחו את לבוש החג האלגנטי ואת הרמת הכוסית בחצות: חגיגות ראש השנה של פירנצה כוללות בעיקר מצעד גדול, שאחרי שעבר את כל העיר מגיע לסיומו בבזיליקת הבשורה, מימי המאה השלוש עשרה והיא לב של הטקס הזה.
אל תאחרו לפגישה בשעה 14:30 בארמון גואלף (Palagio di Parte Guelfa), ארמון מימי הביניים שממנו מתחיל המצעד. התכוננו לטייל סביב מרכז פירנצה, לגלות את האתרים ההיסטוריים שלה ואת הפינות הנידחות ביותר שלה, והכל בליווי מצעד בתלבושות מימי הביניים. לאחר מכן חוצים את ויה פורטה רוסה, פיאצה דל רפובליקה, ויה דל ספיציאלי, פיאצה דל דאומו, ויה דיי סרווי ותכנעו לפיתוי לטעום כמה בריגידיני (עוגיות רקיק טיפוסיות) ושקדים פריכים שתמיד ניתן למצוא בדוכני השוק, ולאחר מכן תנו כבוד לדמות הבשורה הקדושה, שנמצאת בתוך הבזיליקה.
המסורת דורשת להניח זר של חבצלות לבנות לפני הפרסקו המתאר את הבשורה. תושבי פירנצה אוהבים מאוד את הדיוקן הזה, שנחשב לדיוקן מופלא.
לפי האגדה, האמן שהופקד על היצירה – אדם בשם מאסו די ברטולומיאו – לא יכול היה לצייר את פניה של מריה הבתולה, ומלאך נחלץ לעזרתו על מנת שיוכל להשלים את הדיוקן.
לאחר הטקס הדתי, החגיגות נמשכות במספר אירועים נוספים הפזורים ברחבי העיר, תערוכות וקונצרטים לצדקה מבדרים את אנשי פירנצה ואת התיירים הרבים כאחד, עד שעות הערב, מראים לנו כיצד העבר יכול להתמזג עם ההווה, כל זאת בשילוב הפתעות והנאות.